ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים פ״ד:א׳

מהדורה: ספר מגיני ארץ: שלחן ערוך. למברג, תרנ"ג

מקור שולחן ערוך, אורח חיים פ״ד:א׳
1 אם מותר לקרות במרחץ. ובו סעיף אחד: מרחץ חדש שלא רחצו בו מות' לקרות בו ובישן בבית החיצון שכל העומדי' שם לבושים מותר ובאמצעי שקצת העומדים שם לבושים וקצת ערומים יש שם שאילת שלום אבל לא ק"ש ותפלה: הגה ומותר להרהר שם בדברי תורה ר"ן פ"ק דשבת ופרק כל הצלמים ובפנימי שכלם עומדים שם ערומים אפי' שאלת שלום אסור ואסור לענות אמן בבית המרחץ ר"ן פ' כירה:
פירוש ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים פ״ד:א׳
1 ס"א מרחץ כו'. ול"ג בנדרים שם הזמינו למרחץ כמ"ש בשבת שם ועתוס' בנדרים ובשבת שם:
2 ומותר להרהר כו'. בקדושין ל"ג א' ל"ק הא כו' ופי' ש"ך בי"ד סי' רמ"ד ס"ד דהיינו בבית האמצעי כיון שיש שם שאילת שלום וכ"מ מרי"ף ורא"ש וש"פ שכתבו להאי מימרא ואם איתא דבבית החיצון מאי למימרא שם מניח תפילין כו' וכן טוש"ע שכתבוהו ועלה קאמר בגמ' ה"נ מסתברא כו' משמע דמותר להרהר שם אבל הרמב"ם השמיטה שם ס"ל דבבית החיצון ממש ועמ"ש ס"ס פ"ה:
3 ואסור כו'. ירושלמי פ"ג דשבת שאל שמואל לרב מהו לענות אמן במקום המטונף א"ל אסור ואסור דאמרית לך אסור ור"ל שאסור לומר ולהורות זה שם: